Page 42 - סקופ
P. 42

‫דבר תורה הרב יעקב אביטן‬

              ‫פרשת בראשית‬

‫השבת נפתח מחזור חדש בקריאת חמשת חומשי התורה ונתחיל מבראשית‪ .‬ביום שמחת תורה סיימנו את חומש‬
‫דברים בברכה אשר ברך משה את בני ישראל וחתמנו במילים 'לעיני כל ישראל'‪ ,‬כאשר האות האחרונה הינה‬

       ‫האות ל'‪ .‬מיד פתחנו בקריאת ספר בראשית במילים 'בראשית ברא אלוקים' המתחילה באות ב'‪.‬‬

‫וגבעות גיאוגרפיים‪ ,‬אלא אבות העולם אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪.‬‬   ‫החיבור בין הסוף להתחלה הינו חיבור שמעיד שלתורה אין‬
‫והגבעות אלו האמהות שרה‪ ,‬רבקה‪ ,‬רחל ולאה‪ .‬אז רואים‬       ‫התחלה ואין סוף‪ .‬זהו מעגל אחד שבסופו של דבר יוצר את‬
‫שזכות אבות ואמהות איננה עוד זה הזמן לעסוק בגמילות‬      ‫המילה 'לב'‪ .‬בורא עולם חפץ בלב היהודי 'לב טהור ברא לי‬
‫חסדים‪ .‬אין כוח חזק יותר מגמילות חסדים שמחזק את העם‬     ‫אלוקים'‪ .‬הלב הוא מקור הדם המחמם את אברי הגוף וממריץ‬
‫היהודי‪ .‬גם בלעם הרשע בקללתו לעם ישראל ביקש לעקור‬       ‫אותם לפעול את פעולתם‪ ,‬כך היהודי פועל‪ ,‬מתוך לב חם‪ ,‬לב‬
‫את האבות והאמהות העולם שהיו כולם בעלי לב ואוהבי‬
‫חסד‪ .‬ידע בלעם שאם יעקור אותם‪ ,‬את הכוח המחבר את עם‬                                                            ‫אוהב‪.‬‬
                                                       ‫חז"ל מדגישים שני קווים מקבילים בין תחילת התורה לסופה‬
                                ‫ישראל במעשה החסד שלו‪.‬‬  ‫המחברים את עיקרה של תורת ישראל‪ ,‬והיא הפעלת הלב‬
‫לכן פותחת התורה בגמילות חסדים ומסיימת בגמילות חסדים‪,‬‬   ‫על ידי גמילות חסדים‪ .‬התורה בספר בראשית‪ ,‬לאחר שבורא‬
‫כי רק כך עמנו יכול לשמור על חוסנו בחיבורו איש לרעהו‪,‬‬   ‫עולם בורא את העולם בשיטת ימים‪ ,‬הוא בורא את האדם‬
‫זה המבוא לכל תורת ישראל‪ .‬דרך ארץ שקדמה לתורה‪ .‬דרך‬      ‫שחוטא‪ ,‬מגורש מהגן והבורא עושה עימו חסד ודואג לו‬
‫ארץ היא גמילות חסדים‪ ,‬נתינה מתמדת שבין אדם לחברו‪,‬‬      ‫לבגדים‪ .‬הבורא מלביש עירומים‪ .‬כך פותחת התורה‪ ,‬במעשה‬
‫הם היסוד‬
‫עליהם נשענת‬                                                                                       ‫חסד שעושה‬
‫תורת ישראל‪.‬‬                                                                                        ‫הבורא עם‬
‫וכך קראנו‬                                                                                          ‫האדם‪ .‬גם‬
‫בהפטרה של‬                                                                                          ‫סיום התורה‬
‫יום הכיפורים‬                                                                                       ‫עוסק בחסד‪,‬‬
‫הלא פרוס‬                                                                                           ‫אך הפעם לא‬
‫לרעב לחמך‬                                                                                          ‫על ידי האדם‬
‫ועניים מרודים‬                                                                                      ‫החי שאם אתה‬
‫תביא בית כי‬                                                                                        ‫עושה לו טובה‬
‫תראה ערום‬                                                                                          ‫אז הוא יחזיר‬
‫וכיסתו ומבשרך‬                                                                                      ‫לך טובה‪ .‬הרי‬
‫אל תתעלם‪.‬‬                                                                                          ‫כשאתה עושה‬
‫החיבור בין‬                                                                                         ‫חסד יש לאדם‬
‫האנשים‪ ,‬בין‬                                                                                        ‫ציפייה לקבל‬
‫הבריות‪ ,‬הוא על‬                                                                                     ‫בחזרה בשעת‬
‫ידי חסד‪ ,‬נתינה‪,‬‬                                                                                    ‫הצורך בה‬
‫אהבה‪ ,‬אחדות‬                                                                                        ‫יגמול לו טובה‪.‬‬
                                                                                                   ‫אולם‪ ,‬החסד‬
       ‫ושלמות‪.‬‬                                                                                     ‫עימו מסיימת‬
‫בימים אלו‪,‬‬                                                                                         ‫התורה אותו‬
‫כשהאומות כדרכן מאז ומתמיד‪ ,‬נושאות את המרעין‬            ‫עושה בורא עולם עם האדם‪ ,‬והפעם עם משה רבינו כשהוא‬
‫והמרעישים במעשי טבח והרג‪ ,‬אנחנו יודעים לעשות חסד‬       ‫דואג לקבור אותו‪ ,‬חסד עם אדם שנפטר מן העולם ואתה‬
‫ולהעניק חיים‪ .‬הבה נגביר את החסדים בינינו‪ ,‬נרבה באהבה‬   ‫עושה עימו חסד‪ ,‬הוא ודאי לא יוכל לעשות לך טובה שוב‬
‫ואחדות‪ ,‬נעזור איש לאחיו ונעשה זאת שלא על מנת לקבל‬      ‫לעולם‪ .‬זה החסד האמיתי‪ ,‬כשאין לך ציפייה לקבל תמורתו‬
‫פרס‪ .‬בזה כוחנו ועוצמתנו אל מול העמים‪ .‬נישא תפילה‬
                                                                                                        ‫שום טובה‪.‬‬
            ‫לבורא עולם לשלום עמנו ולכל כוחות הביטחון‪.‬‬  ‫מכאן אנחנו רואים את השילוב של התורה שתחילתה‬
                                                       ‫גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים‪ .‬גם בורא עולם עושה‬
                                                       ‫חסד עם האנושות במשך עשרה דורות‪ .‬למרות שהודו כי‬
                                                       ‫חטאו והורשעו הוא לא מגנה אותם‪ ,‬אלא מאריך אפו‪ .‬והנביא‬
                                                       ‫אומר 'כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך‬
                                                       ‫לא ימוש'‪ .‬ההרים והגבעות עליהם מדבר הנביא אינם הרים‬

                                                       ‫‪ | 42‬כו׳ בתשרי התש״פ ‪ | 25.10.19‬סקופ ‪ -‬גיליון ‪1576‬‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47