Page 42 - סקופ
P. 42
הרב יעקב אביטן דבר תורה
פרשת וירא
פרשת 'וירא' הפותחת באברהם אבינו השרוי ביום השלישי למילתו וממתין בכיליון עיניים לקיים
מצוות הכנסת אורחים ,עוברת דרך ההיפך הגמור של אברהם איש החסד לאנשי סדום ועמורה
החוטאים לה' ורחוקים ממצב זה כמזרח ממערב .עד כדי כך שסדום ועמורה הינם שמות נרדפים
לשחיתות ולכל המידות הרעות .ומסיימת בפרשת העקדה בניסיונו של אברהם לעקוד את יצחק בנו,
אז מתגלה אברהם כגדול המאמינים.
שפחדו שעושרם לא יתמעט .וגרוע מכך ,מסופר על נערה בתוך כל אלו ישנו פסוק אחד המורה על אהבת ה' המיוחדת
שהבחינה בנער העומד למות ומזה כמה ימים שלא בא דבר לאברהם ולא בגלל שעשה רצונו ,לא מפני שעמד בכל
אל פיו .לפי החוק בסדום אסור לתת אוכל לזרים ,לכן הייתה הניסיונות ולא מחמת שהפיץ את שם ה' בעולם ,אלא הוא
הנערה מביאה לנער את האוכל בחשאי מבלי שאיש יראה זוכה לחיבה ואהבה בשל דבר אחד 'כי ידעתיו למען אשר
וירגיש חלילה שלא תיתפס .והנה המשטרה הסדומית תפסה יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה
את הפושעת ופסקה את דינה .הם משחו את גופה בדבש
והעמידו אותה למען יראו ויראו .הגיעו להקות של דבורים ומשפט'.
ועקצו אותה למוות .הרעיון 'החינוכי' שהסתתר מאחורי עונש רש"י מסביר שהמילה 'ידעתיו' פירושה 'אהבתיו' .ככל שאדם
זה הוא במידה ואנשי סדום יהיו אנשים מתוקים מדי ,גומלי מכיר את רעהו הוא אוהב אותו יותר .אהבה שבאה מהכרה
חסדים ,בסוף הם ימותו .לעיר כזו אין זכות קיום עלי אדמות. בדרכי פעולת האדם .ולמה הדבר דומה ,לאדם שהתבונן
בין שני איכרים ששותים לשוכרה .לאחר ששתו כמו שצריך
על עיר כזו וחינוכה ממטיר הבורא גופרית ואש. שאל אחד את חברו 'האם אתה ידיד אמת לי?' ענה לו חברו
כמה דרך זו מנוגדת לדרכו של אברהם שחינך את בניו 'בודאי .אנחנו חברים בנפש' .השיב לו החבר בשלילה 'איך
לשמור את דרכו של ה' ולעשות צדקה ומשפט .לא רק נכונות אתה אומר שאתה אוהב אותי ואתה לא יודע מה מציק לי.
להכניס אויבים ,לא
רק לפתוח את דלת רק כאשר אתה מכיר
ביתו ולמלא את את נבכו ונפשו של
ליבו ,אלא אוהלו
היה פתוח לארבע רעך אתה אוהב'.
רוחות השמיים .חסד וכך ידע בורא עולם
מכל כיון ונתינה את אברהם .דבר
אמיתית לכל אדם. אחד גרם לאהבת
גם כשהוא זקן וביום הבורא והיא הידיעה
השלישי למילתו שאברהם הוא מנחיל
הוא ישב בפתח המורשת והמסורת
האוהל כולו להוט לבאים אחריו .הוא
להכניס אורחים, אינו דואג לעצמו,
לתת ולהעניק הוא דואג להפצת
שחלילה לא יפסיד אור האמונה ,החסד
שום עובר אורח .ולא והערכים גם לבאים
רק זאת ,אלא הוא אחריו .עיסוקו של
קבע את מושבו ליד סדום שכל מי שגורש משם ימצא אצלו אברהם היה להנחיל
לדורות הבאים את
מקום. דרך האמת .אברהם ,שגדל בביתו של תרח ,שיא העבודה
עלינו להכיר בידיעת חברינו בכדי שנוכל לאהבם .אברהם הזרה והכפירה ,שהתמודד מול אנשי סדום שהיו אנטי חסד
הותיר לנו דרך מורשת .אנחנו צאצאים של מידת החסד, ונתינה ,הוא מנחיל לבנים את דרך ה' ,האמונה ,החסד והיושר.
עלינו לעשות צדקה מחד ולהיות בעלי נתינה מאידך .לשמור לא מובן מאליו בדור כזה ,באקלים ובאווירה לגדל ולחנך את
על צדק אמיתי ולא וירטואלי או מזויף .לא ליצור חוקים הדורות הבאים .ללכת בעוצמה נגד הזרם .לפי חכמים כאשר
המשרתים את האינטרס האישי ובכך לפגוע בכלל .מי ייתן היה מגיע רוכל לסדום ומניח את מרכולתו ,היה מגיע כל
אחד מאנשי העיר ורק טועם טעימה קלה ,לוקח פריט קטן.
ונלך אנו בדרכו של אברהם אבינו כי בניו אנחנו. כך הם נהגו עד שהתרוקנה הסחורה מבלי שהסוחר ימכור
ומכאן שלוחה ברכה לחיילי צה"ל שה' ישמור צאתם ובואם דבר וירוויח פרוטה אחת .לא היה כאן גזל ועושק בלבד,
הייתה כאן רשעות מאחר והם הסבירו לרוכל כי אם יבוא
ויתקן בעצה טובה את מנהיגנו. עוד עני ועוד פושט יד והם ינסו לעזור לו ,בסוף הם בעצמם
יהיו עניים ולכן הם לא נתנו שום דבר לאיש .ממש כאב על
אנשי סדום ,שכפי שמתארת התורה ,היו אנשים עשירים
| 42י״ז בחשוון התש״ף | 15.11.19סקופ -גיליון 1579
