Page 27 - סקופ

P. 27

‫שהוא המקור לכל הצרות שלי‪ ,‬איך הורים‬ ‫למה אתה עדיין לא עובד?‬ ‫לפני חמש שנים‪ ,‬צוות סקופ נחשף‬ ‫‪fre‬‬
‫לא אכפת להם מהבן שלהם שמתגורר‬ ‫אין לי יכולת לעבוד‪ ,‬יש לי מלריה‪,‬‬ ‫לסיפור נוגע ללב של אדם ערירי‪ ,‬המתגורר‬
‫בחוץ‪ ,‬איך הם לא מזמינים אותי הביתה‬ ‫בדרגה שאינה מדבקת אך בכל זאת מחלה‪.‬‬ ‫בתוך ארגז בדיוק למרגלות הגבעה הירוקה‪.‬‬
‫אני לעיתים לא מצליח לשלוט על הגוף‬ ‫כבר חמש שנים בלי שאיש ישים לב‪ ,‬הוא‬
‫למשפחה?" מספר דסטה‪.‬‬ ‫שלי‪ ,‬הוא משתתק לי‪ ,‬עבדתי בעבר אך‬ ‫לא מבקש כלום ולא מפריע לאיש‪ ,‬אין לו‬
‫ואם ישימו אותך במקלט זמני‪,‬‬ ‫לא הצלחתי לשרוד הרבה‪ ,‬ומשום מה גם‬ ‫חלומות ואין לו כעסים וכך עובר לו יום‪,‬‬
‫נכות אני לא מקבל‪ .‬אני לא רוצה כלום‪,‬‬ ‫ועוד יום ועוד יום הרחק מההמון ומאנשים‪.‬‬
‫תסכים?‬ ‫מה שפחדתי ממנו כל השנים קרה עכשיו‪,‬‬ ‫צוות סקופ יצא אל המקום לפני חמש‬
‫אסכים לכל דבר שהוא טוב יותר מהמצב‬ ‫פינו אותי ואין לי לאן ללכת‪ ,‬אז אני ישן‬ ‫שנים ונדהם לגלות כיצד חי אדם במאה‬
‫בו אני נמצא היום‪ ,‬את רואה לבדך אני‬ ‫על ספסל בגינה וסובל את הקור החזק של‬ ‫ה‪ ,21-‬מצד אחד שדה ירוק פורח מסביב‪,‬‬
‫נכנס לבור בכדי לישון‪ ,‬אפילו כלב לא חי‬ ‫הימים האחרונים‪ .‬מה אני יכול לעשות? אין‬ ‫תנופת בנייה אדירה ממש לבלוב ושגשוג‪,‬‬
‫חיים כאלה‪ ,‬החיים הללו לא מאפשרים לי‬ ‫לי פיתרון אחר‪ ,‬אני לבד בעולם‪ ,‬המשפחה‬ ‫חלום של כל אדם שזה יהיה הנוף המשקיף‬
‫ליצור קשרים חברתיים לכן אני גם בודד‬ ‫שלי מתעלמת ממני ויש לי משפחה כל כך‬ ‫מביתו‪ ,‬השאלה היא מהו הבית שלך‪ ,‬וזה‬
‫כל הזמן‪ ,‬כל הזמן קיוויתי שלא יהיה גרוע‬ ‫גדולה ואף אחד לא מתייחס אלי‪ .‬ברווחה‬ ‫מה שראינו בצד השני של התחתית של‬

‫יותר‪ ,‬היום גרוע יותר‪.‬‬ ‫יודעים שאני כאן‪ ,‬ולא מתייחסים‪.‬‬ ‫העוני‪.‬‬
‫עוברי אורח שעוברים ומבחינים בדסטה‬ ‫דסטה ממעט להסתובב ברחוב‪ ,‬הוא‬ ‫מדובר בתושב העיר‪ ,‬אייששים דסטה )‪(45‬‬
‫המסכן לא מוכנים להישאר אדישים‪ ,‬הם‬ ‫מתבייש מהחזות שלו‪ ,‬מהבגדים‬ ‫עלה ארצה מאתיופיה לפני ‪ 13‬שנים‪,‬‬
‫זועקים את זעקתו‪ ,‬מנסים לסייע לו ככל‬ ‫המלוכלכים‪ ,‬ומחוסר האונים‪ ,‬הוא יורד‬ ‫הוריו ומשפחתו מתגוררים בלוד וניתקו‬
‫שניתן אך הם לא הממסד‪ ,‬לטענתו ברווחה‬ ‫למדרחוב רק אם באמת יש לו סידור חשוב‪,‬‬ ‫כל קשר איתו‪ .‬לטענתו‪ ,‬משום שהוא חולה‬
‫הציעו לו פתרון במוסד 'מלכישוע' אך זהו‬ ‫הוא לא מבקש מאיש דבר ומתעקש גם לא‬ ‫והם מעדיפים שלא יתקרב אליהם‪ .‬היה‬
‫מוסד לאנשים עם בעיות התמכרות והוא‬ ‫לקבל נדבה‪ ,‬אפילו שניסינו לתת לו מעט‬ ‫לו בית שרכש בשכונת גבעת ציון‪ ,‬אך‬
‫לא כזה‪ ,‬לכן עד כה לא ניתן לו פיתרון‬ ‫כסף הוא סירב בכל תוקף לקבל‪ ,‬עד כה‬ ‫כשלא הצליח לעמוד בתשלומי המשכנתא‬
‫והוא נותר בחוץ‪ ,‬בלילות הקרים‪ ,‬בזמן‬ ‫גם הרגיש בר מזל כל עוד יש לו קורת‬ ‫והבנק‪ ,‬מכר את הבית ומאז למעלה מ‪11-‬‬
‫שאפילו לכלבים יש מחסה‪ ,‬הוא נותר‬ ‫גג זמנית מעל הראש‪ .‬כעת‪ ,‬גם את זה אין‬ ‫שנים הוא ברחוב‪ ,‬כאשר בעשר השנים‬
‫לו ובנוסף‪ ,‬הבדידות הורגת אותו‪ .‬אין לו‬ ‫האחרונות הוא מתגורר בתוך בור באדמה‬
‫חשוף לקור ולגשמים‪.‬‬ ‫עם מי לדבר‪ ,‬אין לו חוויות ולא חלומות‪,‬‬ ‫אותו כיסה בקרשים ושטיח‪ .‬אך הבעיה היא‬
‫אתה כועס על מישהו?‬ ‫"אני חולה מאוד‪ ,‬כל לילה שאני הולך‬ ‫שלפני שבועיים גם את הפינה הזו עקרו‬
‫לא‪ ,‬ממש לא‪ ,‬אמרתי לך הראש שלי‬ ‫לישון אני מרגיש שתיכף אכנס לשינה ולא‬
‫חלול‪ ,‬אין לי את ההבנה המינימלית להבין‬ ‫אתעורר ממנה‪ ,‬הרעיון של למות לבד‪ ,‬בלי‬ ‫ממנו‪.‬‬
‫מהו כעס ועל מי צריכים לכעוס‪ ,‬אני פגוע‬ ‫אף אחד הורג אותי‪ ,‬החוסר במשפחה שהחל‬
‫קצת מהמשפחה שלי‪ ,‬לא יותר‪ ,‬אם ככה‬ ‫ספר לנו למה פינו אותך?‬
‫נועדו להיות החיים שלי אני מקבל את זה‬ ‫כבר באתיופיה מעיק עלי ואני חושב‬ ‫המקום היה שייך למישהו‪ ,‬הוא נפטר‬
‫בהבנה‪ ,‬לסביבה יותר קשה לראות את זה‪.‬‬ ‫והבן שלו היה צריך להחזיר את זה למינהל‬
‫אני כבר התרגלתי‪ ,‬גם לקור וגם לחום‪,‬‬ ‫הראש שלי אינו חושב‪ ,‬הוא חלול‪ ,‬אין‬ ‫מקרקעי ישראל‪ ,‬הם הסכימו לשלם לו‬
‫אין לי רגש כבר לכלום ולא תקווה שבאמת‬ ‫לי חלומות ואין לי מחשבות אני שורד‬ ‫סכום מסוים בתנאי שהשדה ריק‪ ,‬והתנאי‬
‫מישהו יבוא להציל אותי‪.‬‬ ‫כל יום בתקווה למות‪ ,‬נלחם בלילה‬ ‫היה גם לעקור את הבית שלי‪ .‬עם השנים‬
‫בעכברים ובבוקר בנחשים‪ ,‬השבוע‬ ‫הגדלתי את המקום והמשכתי להתקיים‬
‫מעיריית אשקלון נמסר‬
‫בתגובה‪:‬‬ ‫כמעט הכיש אותי נחש למוות‬ ‫פה‪.‬‬

‫התושב מוכר ומטופל על ידי אגף‬ ‫אני חולה מאוד‪ ,‬כל לילה שאני הולך‬ ‫ואיך התקיימת עד כה?‬
‫הרווחה מזה שמונה שנים במהלכן‬ ‫לישון אני מרגיש שתיכף אכנס לשינה‬ ‫יש לי תודה לאל קצבה מביטוח לאומי‪,‬‬
‫בוצעו התערבויות רבות שהתמקדו‪,‬‬ ‫ולא אתעורר ממנה‪ ,‬הרעיון של למות‬ ‫יש לי טלפון נייד שאני מטעין בסופר או‬
‫בין היתר‪ ,‬בהכרת זכאותו לקצבת‬ ‫לבד‪ ,‬בלי אף אחד הורג אותי‪ ,‬החוסר‬ ‫מקום ציבורי‪ ,‬ויש לי מיטה שאילתרתי‬
‫נכות וכן סיוע מוגדל בשכר דירה‬ ‫במשפחה שהחל כבר באתיופיה מעיק‬
‫אותו הוא בוחר שלא לממש‪ .‬כמו‬ ‫והכל בסדר‪ ,‬אני שותה ומתקלח מהגשם‪.‬‬
‫כן‪ ,‬עם יישום הוראת בית המשפט‪,‬‬ ‫עלי ואני חושב שהוא המקור לכל‬ ‫בסמוך למקום בו הוא לן‪ ,‬קיימים המון‬
‫הפונה הוסע לסידור חוץ ביתי‬ ‫הצרות שלי‪ ,‬איך הורים לא אכפת להם‬ ‫ג'ריקנים של מים ובור‪ ,‬בהם הוא אוגר את‬
‫מתאים אותו בחר לעזוב למחרת‬ ‫מהבן שלהם שמתגורר בחוץ‪ ,‬איך הם‬ ‫המים למקלחת ושתייה‪ .‬לא ניתן להיכנס‬
‫היום ולחזור לאשקלון‪ .‬אגף הרווחה‬ ‫לא מזמינים אותי הביתה למשפחה?‬ ‫לתוך הבור שלו משום שהמקום חנוך‬
‫ימשיך לקיים קשר רציף עם הפונה‬ ‫ומסריח היות ואין בו כל אוורור‪ ,‬את המזון‬
‫וימשיך ללוות אותו גם בימים‬ ‫שלו הוא רוכש במכולת השכונתית‪ .‬הוא‬
‫יורד פעם ביום מהגבעה המוזנחת‪ ,‬רוכש‬
‫גשומים אלו‪.‬‬ ‫שמנת ולחמניה וניזון מזה‪ ,‬עד כה גם‬
‫השכנים מסביב לא הבחינו בו‪ ,‬חשבו שהוא‬

‫סודני והתרחקו ממנו‪.‬‬
‫דסטה מבין כי אין זה נורמלי להתגורר כך‬
‫אך גם אין לו חלומות‪" ,‬הראש שלי אינו‬
‫חושב‪ ,‬הוא חלול‪ ,‬אין לי חלומות ואין לי‬
‫מחשבות אני שורד כל יום בתקווה למות‪,‬‬
‫נלחם בלילה בעכברים ובבוקר בנחשים‪,‬‬

‫השבוע כמעט הכיש אותי נחש למוות‪.‬‬

‫כז׳ בטבת התש״ף ‪ | 24.01.20‬סקופ ‪ -‬גיליון ‪27 |1589‬‬

22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32