Page 28 - סקופ
P. 28
נפרדים מנחמיה
נחמיה ברישנסקי ז"ל מחלוצי הפועלים למען התרבות באשקלון ,שהקים את 'בוסתן
הזיתים' בפארק הלאומי הלך השבוע לעולמו בגיל 85
בפשטות מאוד ,היו מעטים שידעו זאת, מיכל ברישנסקי בתו של נחמיה סיפרה מאת :קרן -אור אזולאי
לנחמיה היו שתי בנות שישה נכדים ושבעה השבוע" ,אני שמחה שהוא כבר לא סובל,
נינים .מאוד היינו רוצים להנציח אותו למי שלא מכיר אבא היה איש רב גוונים מאות ליוו השבוע את נחמיה ברישנסקי
בעיר אשקלון ,העיר שהוא כה אהב וטיפח שידו בכל ,איש רוח ,איש עשייה ויצירה, מאשקלון למנוחת עולמים ,הוא הותיר
בה את התרבות ,הנצחה ברחוב או כיכר". הוא למד את האומנות באוניברסיטה ,היה אחריו מורשת תרבותית גדולה ואין
אבי עייש ,חברו הטוב סיפר אף הוא: חשוב לו מאוד ללמוד ולהתפתח ,הוא אהב סוף סיפורים שישארו חקוקים בהיסטוריה
"הבשורה בדבר מותו של נחמיה ברישנסקי לפתור תשבצי היגיון ,הוא כתב שירי הגיון של העיר אשקלון ,עד הרגע האחרון שלו
ז"ל ,צבתה את ליבי וקיבלתי אותה בכאב. בעיתון סקופ ,בטור הזה בסקופ פרסמת הוא פעל והתנדב ,הוא היה מאוד חכם ,היה
נחמיה ז"ל ,היה חבר ,מורה וקולגה בתחום מידי שבוע שיר עם רמיזות על עוולות שיש בעל המון תארים אקדמיים ,הוא היה יו"ר
שעסקנו בו ביחד שנים ארוכות ,בעולם לתקן ולהוקיע ,אנשים היו מתקשרים אליך
הפרסום ויחסי הציבור .איש מוכשר היה, בהתלהבות לספר לך שהם הצליחו לנחש האגודה לאומנות יהודית בא"י.
מושך בעט סופרים ומשוררים ,איש רב על מי כתבת .בילדות שלנו הוא היה אב איש מיוחד ופעיל מאוד בעיר ,הוא וארמנד
גוונים ,שידו בכל ,בעל יושרה ודרך ארץ. מאוד דואג ,היה מגיע אלינו לחדר ומוודא פורטוגלי הקימו את הקמפינג באשקלון
הכרתי נחמיה ז"ל כאיש רוח ,איש עשייה שאנו ישנים ,יום שישי היה יום משפחתי, בשנת 1965היו שם בונגלוס ואוהלים,
ויצירה ,איש ספר ,בעל דעה ,אמן בנפשו. ארוחות משפחתיות ,תמיד כילדה שיצאה הוא הביא לאשקלון את כנס הקמפינגים
אהבתי והערצתי אותו ולמדתי ממנו רבות לבלות הוא נשאר ער ,לראות שחזרתי העולמי ,המון נציגים מהמון מדינות הגיעו
במגוון תחומים .במשך עשרות שנים ,מאז בשלום ולשמוע חוויות ,הוא היה חלק לכנס זה בעיר אשקלון .לא היה דבר כזה
שנות העשרים לחיי ,הייתי קרוב ומקורב מההתבגרות שלנו ,הוא היה אדם מיוחד, מאז .ובשנת 1984הוא בנה שם את האוהל
אליו .היינו שותפים למיזמים בתחום היינו מאוד קשורות אליו ,את אחותי שנקרא לימים בוסתן הזיתים ,הוא הביא
ההפקה והאמרגנות ,ארגנו מופעים גדולים הבכורה הוא ליווה צמוד ,אחותי שיתפה אומנים רבים אל המקום ,אין אומן במדינת
ביחד ,קידמנו מיזמים בתחום הפרסום אותו בכל ,הוא היה אדם שכיף לשתף ישראל שלא הופיע אצלו בבוסתן הזיתים,
ויחסי הציבור ,למדנו ביחד פילוסופיה אותו ,הוא השאיר לנו ירושה מכובדת, תחילה הוא הביא מוזיקה עברית ,החל
ומחשבת ישראל והשתתפנו בשיעורים ארגז מלא שירים שנרצה לפרסם אותם, מנורית גלרון ועד שלמה ארצי ,לאחר מכן
כאלה ,בספסלים סמוכים .לא אשכח ימים כשהוא עזב את הפארק הלאומי ופנה לדרך הביא מוזיקה מזרחית ,בוסתן הזיתים היה
ולילות של עשייה משותפת ושיתוף פעולה אחרת לא יכול לשקוט על שמריו ופתח המוסד התרבותי הראשון בעיר ,הוא גם
בתחומים האלה ,תוך שהרבנו בשיחות את הטייק 1ותמיד היה מקבל את האנשים אם ידע שהוא מביא את אריק סיני ואין
עומק ופלפולים על העולם ועל החיים ,על באווירה משפחתית ,הוא היה שם את הלב מספיק כרטיסים והוא מפסיד כסף הוא היה
היהדות ופילוסופיה .נחמיה היה איש של שלו על השולחן ,איש עם רעיונות .לצערי מביא אותו .הוא הפיק לא מעט הצגות ,את
שיחה ,כשהשיח איתו היה מאתגר ,בשפה לקראת סוף ימיו הוא די נפל מנכסיו וחי הפסטיבל הראשון הוא הפיק בשנת 1992
גבוהה ועל רקע של ידיעות רבות והשכלה ה"קלסי רוק ",ומשם המשיך להפיק את
רחבה .אני מכיר לו תודה על הקשר המיוחד הבריזה ,ואז פתח את הטייק 1באשקלון.
שהיה בינינו ,המבוסס על הערכה הדדית, הוא ארגן המון ערבי התרמה לכל מיני
ועל הימים הרבים והלילות שהוא השקיע
בהם מאמץ לסייע לי בכל מערכות הבחירות מוסדות ,כמו בית הילדים ,בית חולים.
תוך שהוא עשות לי נפשות ,גם באמצעות נחמיה כבר לא היה אותו דבר בשנותיו
קולו הערב והרדיופוני ,שעה שערב ערב האחרונות ,היה לו סוג של דימנציה,
קיים שיחות טלפון עם תושבים ,להסביר והוא מאוד סבל ,ואז הלב בגד בו פעם
להם ,כמה אשקלון חשובה לנו ומה עוד אחת ,המשפחה משערת כי התגלו אצלו
אפשר לעשות לממש את הפוטנציאל שלה. תאים סרטניים בערוב ימיו ולא רצו כבר
בעניין זה הוא היה לי לשגריר וזכרתי לו להתעסק עם זה .תוך שנה וחצי המחלה
זאת לטובה .אנו נוקיר את זכרו ,נשנן את הכניעה אותו ,שתי בנותיו הביאו לו
אימרותיו החכמות ,נזכור לו את תרומתו מטפלת סיעודית ,אך זה לא עזר ,מצאו
לחברה ולקהילה ,את רוח ההתנדבות אותו פעמיים מטייל בחמש לפנות בוקר,
והנתינה ,ונתפלל לעילוי נשמתו .יהי זכרו בלי לדעת היכן הוא ,הוא לא היה מאוזן
תרופתית ,ולכן כבר טיפול ביתי לא היה
ברוך". מתאים ,המשפחה מצאה לו מקום סיעודי
"בית רחל ליצ'ק" באחווה ,מקום מדהים
ושם הוא טופל עד יומו האחרון ,המשפחה
חושבת שהמוות סיים את הסבל הרב כל כך
שהוא סבל בשנים האחרונות.
| 28ה׳ בשבט התש״ף | 31.01.20סקופ -גיליון 1590

